<h1>ספר הישר לר"ת — חידושים סימן שס"ח</h1>
<h2>דף כב:</h2>
ושצילתה מרובה מחמתה. דקא פריך בגמר' כי הדדי (פסולא) [פסולה] והא דתנן באידך פירקין שחמתה מרובה מצילתה פסולה הא כי הדדי כשירה לא קשיא כאן מלמעלה כאן מלמטה. ואמר רב פפא היינו דאמרי אינשי כזוזא דלעיל כאיסתרא דלתחת וקשיא לי(ה) לפי' כאן מלמטה הא דדייקי' הא כי הדדי פסולה אלמעלה קאי וכו' כזוזא מלעיל כאיסתרא מלתחת כשהנקב רוחב שיעור זוז מלמעלה חמתו רחב מלמטה כשיעור איסתרא. והשתא מהאי פירכא משמ' פרוץ כעומד אסור ורב פפא דאמר לעיל פרוץ כעומד מותר אפי' בסכך גופיה. והכא קאסר. ועוד משל דרב פפא מהו היינו דאמרי אינשי המשל שקר הוא שהרי בשעה שנכנסת החמה בכאן ולא בא לכסות אי אתה מוצא שהחמה מועטת מן האויר שהעובי ממעטה. ועוד איסתרא זה [חצי] זוז הוא ולא סלע. ועוד מה לנו בחמה שהרי אפי' בעשתרות קרנים שאין החמה זורחת שם העובי ממעטה אנו אוסרין. אלמא אינו תלוי בחמה. אלא טעמא משום שצריך סכך חשוב. אלא הכי פירושא כאן מלמעלה כאן מלמטה. אין שיעורין כאן שוין הן. אלא ששיעור משנה דדייקא מינה הא כי הדדי פסולה שיעור זה נותן למי שמודד האויר מלמטה (כאומר) [כלומר] הואיל ומודד מלמטה (או) [אז] אין האויר נראה יפה. ונראה לו כאילו מועט. וראיה ונהי בעינינו כחגבים. כוכב הרי הוא גדול הרבה אלא שנראה בעינינו קטן. כמו כן כאן אם [צילתה מרובה מחמתה וכו'] מפני שאינו רואהו כולו אמרו חכמים הא כי הדדי פסולה ומסתמא הרי הוא גדול במקומו ומרובה על העומד הרי מן הדין פסולה. והא דדייקי' כי הדדי כשרה היינו למי שמודדין מלמעלה ובמקומו (שאינו) יכול למודדן בצמצום ומשום הכי כשרה דפרוץ כעומד הוא דקיימא לן בעירובין פרק קמא דהלכה כמאן דאמר פרוץ כעומד מותר. אמר רב פפא היינו דאמרי אינשי כו' כלו' כזוזא מלעיל (משל) אומ' בני אדם משל זה זוזא מלעיל אם מלמעלה הזוזא נראה לן מלמטה כאילו הוא איסתירא. ואסתירא בכל התלמוד חצי הזוז כדאמרי' מאה מעי היינו פרוטות איסתירא דקצ"ב פרוטות בדינר דהוא זוז ומאה פרוטות באיסתירא דהוא חצי זוז אלא שגדול ד' פרוטות ההוא דק' מעי. ותו אמרי' אסיתירא מהך לה' סייפי להו בזוזא. ורוב איסתירא פלגא דזוזא וכן קיימא לן (שמעה) [שש מעה] כסף דינר והוא זוז דינר ו' מעות מעה ב' פונדיון פונדיון ב' איסרין אלמא זוז עדיף מאיסתירא.
